• ראשי
    • מקוואות
      • מקוואות כלים
      • ימים מיוחדים
      • יחידת כלות
      • תשלומים ואגרות
      • מקוואות גברים
      • מקוואות נשים
        • המקווה המרכזי
        • המקווה בקרית שרת
        • המקווה ברחוב רבוצקי
        • מקווה אלפסי, רחוב אלחריזי 12
    • נישואין
      • פתיחת תיק נישואין
      • רשימת הנרשמים לנישואין
      • זמני קבלת קהל
      • עולים חדשים
      • תעודת רווקות
      • אגרות והנחות
    • כשרות
      • אגרות
      • נוהל קבלת כשרות
      • אפליקציית בודק כשרות
      • בתי עסק מושגחים
      • בתי עסק לא מושגחים
    • תרבות תורנית – חדש
    • בתי כנסת
    • שנת שמיטה תשפ"ב
    • עירוב, גניזה וגמ"ח
  • אודות
    • על המועצה
    • בעלי תפקידים
    • ברכות
    • חברי מליאה
  • תשלומים
  • טפסים
  • קישורים
  • צור קשר
תפריט
  • ראשי
    • מקוואות
      • מקוואות כלים
      • ימים מיוחדים
      • יחידת כלות
      • תשלומים ואגרות
      • מקוואות גברים
      • מקוואות נשים
        • המקווה המרכזי
        • המקווה בקרית שרת
        • המקווה ברחוב רבוצקי
        • מקווה אלפסי, רחוב אלחריזי 12
    • נישואין
      • פתיחת תיק נישואין
      • רשימת הנרשמים לנישואין
      • זמני קבלת קהל
      • עולים חדשים
      • תעודת רווקות
      • אגרות והנחות
    • כשרות
      • אגרות
      • נוהל קבלת כשרות
      • אפליקציית בודק כשרות
      • בתי עסק מושגחים
      • בתי עסק לא מושגחים
    • תרבות תורנית – חדש
    • בתי כנסת
    • שנת שמיטה תשפ"ב
    • עירוב, גניזה וגמ"ח
  • אודות
    • על המועצה
    • בעלי תפקידים
    • ברכות
    • חברי מליאה
  • תשלומים
  • טפסים
  • קישורים
  • צור קשר
חיפוש
ראשי » מאגר שאלות שו"ת הרב אישון

מאגר שאלות שו"ת הרב אישון

האם יש להוסיף את התפילה המיוחדת הנאמרת בעת עצירת גשמים? מי אומר אותה היחיד או הש"ץ? מה יעשה מי ששכח לאומרה?

עפ"י החלטת הרה"ר לישראל, נקרא הציבור להוסיף את נוסח התפילה הנאמרת בעת עצירת גשמים:

בני ספרד יאמרו בשבתות בעת פתיחת ההיכל את תפילת "אל חי יפתח וכו'" ואם אפשרי בלא טרחה דציבורא יאמרו זאת גם בשני וחמישי. בני אשכנז יוסיפו תפילת "ועננו בורא עולם…" בתפילת עמידה ברכת שומע תפילה.

תפילת "ועננו בורא עולם" יאמר גם היחיד וגם הש"ץ. יחיד ששכח לומר "ועננו בורא עולם" בשומע תפילה יכול לומר את התפילה בסיום אלוקי נצור שבתפילת עמידה לפני "יהיו לרצון…"

יש לציין שאף שכיום רוב מי השתיה במדינת ישראל הם מי ים מותפלים עדיין יש צורך גדול בגשמים הן עבור התוצרת החקלאית וכלל הצמחיה בארץ, והן עבור מקומות שצורכים את מי השתיה מבארות או ממאגרי מים אחרים.

בנוסף, עצירת גשמים מעבר לנזק העצמי שהיא גורמת, עלולה להוות סימן למידת הדין השורה חלילה בגלל מעשינו. לכן נוסח תפילת "ועננו בורא עולם" כולל לא רק בקשה על גשם אלא גם בקשה על הסרת צרות אחרות: "דבר וחרב וחיה רעה ושבי וביזה ויצר הרע וכו'".

שנזכה בע"ה שיעלו תפילותינו לרצון ונתברך בגשמי רצון ברכה ונדבה.

כאשר העולה למפטיר אינו יודע לקרוא את ההפטרה, האם יכול אדם אחר לקרוא את ההפטרה במקומו?

תקנו חז"ל שקורא ההפטרה יקרא גם בתורה מפני כבוד התורה, שלא יהא כבוד התורה וכבוד הנביא שוה. (מגילה כג ע"א).

וכתב הרמ"א (או"ח רפד ד) שאם קראו למפטיר מי שאינו יודע לומר ההפטרה – יכול אחר לאומרה, אך לכתחילה אסור לעשות כן, ובאר המשנ"ב שבמצב כזה קורא ההפטרה הוא יברך את ברכות ההפטרה, אך אם העולה למפטיר יכול עכ"פ לומר מלה במלה את ההפטרה כאשר מקריאים לו טוב יותר שהוא בעצמו שעלה לתורה למפטיר יאמר את ההפטרה וברכותיה.

עוד כתב שם המשנ"ב: "ובזמנינו שהמנהג בכמה מקומות לכתוב נביאים על קלף ובגלילה כס"ת וא"כ הקורא בנביא הוא מוציא כל הצבור כקריאת ס"ת ולכן אפילו לכתחלה מותר לקרות למפטיר אפילו מי שאינו יודע לקרות בנביא בעצמו דהוא יאמר כל הברכות והש"ץ יקרא ההפטרה כמו שקורא בס"ת."

הטעם לכך שבקריאת ההפטרה מחומש אין אפשרות שהעולה יברך ובעל הקורא יקרא ואילו בקריאת ההפטרה מקלף ניתן לעשות זאת לכתחילה הוא משום שקריאה מחומש נחשבת כקריאה בע"פ, ובקריאה בע"פ אי אפשר להוציא אחר ידי חובה. (ר' שו"ת חת"ס או"ח סח).

בקריאה מתנ"ך שלם או מנביא שלם, כפי שנהוג כיום ברוב המקומות, יש מקום להקל יותר שהעולה יברך ובעל הקורא יקרא (ר' משנ"ב רפד ס"ק א וס"ק יא) אך לכתחילה גם בזה נכון שהעולה הוא זה שיקרא את ההפטרה ולכל הפחות יקרא בלחש מילה במילה עם בעל הקורא. (משום שי"א שרק בקלף הקלו לכתחילה שאחד יברך והשני יקרא משום שאין הכל יודעים את הקריאה בע"פ. ר' ספר ביד נביאך).

 

לסיכום: לכתחילה יש לעלות למפטיר רק מי שיודע לקרוא בעצמו את ההפטרה, אא"כ קוראים את ההפטרה מתוך קלף שאז אפשר לעלות לכתחילה מי שאינו ידוע לקרוא והוא יברך ובעל הקורא יקרא.

בדיעבד אם קראו למפטיר מי שאינו יודע לקרוא את ההפטרה וקוראים את ההפטרה מתנ"ך או מנביא שלם, יברך העולה את ברכות ההפטרה ויאמר את ההפטרה בלחש עם בעל הקורא.

בשבת נוצרה סתימה בכיור בביתנו. האם מותר בשבת לפתוח את הסיפון הנמצא בתחתית הכיור (מתפרק בהברגה פשוטה ביד), כדי לשחרר את הסתימה? האם מותר להשתמש במשאבת גומי ביתי ("פומפה") או בחומר מיוחד (נוזלי או מגורען) ששופכים לכיור כדי לעשות זאת?

פתיחת הסיפון בשבת אסורה משום סותר, וחיבורו אסור משום בונה. אמנם הסיפון מתפרק בהברגה ידנית פשוטה בלא צורך בכלי עבודה וכד', אך היות שההברגה היא מהודקת, ואין דרך לפתוח ולסגור זאת בכל יום הרי זה אסור. (שו"ע שיג ו ומשנ"ב שם ס"ק מה).

 

לגבי שימוש ב"פומפה" נחלקו הפוסקים האם הדבר מותר בשבת: בשו"ת יביע אומר (או"ח ה לג) אסר זאת משום שפתיחת הסתימה נחשבת תיקון כלי, והתיר להשתמש ב"פומפה" רק אם הכיור לא נסתם לגמרי, ואילו בשמירת שבת כהלכתה (יב, יח) התיר אף בנסתם לגמרי כשיש צורך גדול בכך.

אכן, גם לדעת המחמירים מותר יהיה במקום צורך גדול להשתמש בפומפה שלא כדרך השימוש הרגיל, כגון שיעשו זאת שניים יחד באופן שכל אחד מפעיל את כל כוחו. (ר' שו"ע או"ח שלו ט)

 

שימוש בחומר מיוחד לפתיחת הסתימה מותר במקום צורך גדול גם לדעת המחמירים משום שבאופן זה נעשית הפתיחה "כלאחר יד", ואין בזה חשש בישול של שאיריות המזון שבכיור. (ר' יביע אומר שם שהתיר שימוש במים רותחים לצורך פתיחת הסתימה).

בשבוע הבא יחול מלאת י"ב חודש לפטירתה של אמא שנפטרה בשנה שעברה שהיתה שנה מעוברת. האם יש לעלות לקבר? האם יש לומר קדיש בכל התפילות כדין יארצייט?

המנהג לעלות לקבר ביום כלות השבעה, וביום השלושים וביום היארצייט שהוא יום הפטירה. העליה לקבר ביום הפטירה היא גם בשנה ראשונה.

 

יש נוהגים בשנה מעוברת לעלות לקבר גם בסיום הי"ב חודש, דהיינו ביום שאחר תום הי"ב חודש מהקבורה (למשל, אם נקבר בט"ו בשבט בשנה מעוברת עולים לקבר בט"ו טבת בשנה שאחריה), זאת בנוסף לעליה לקבר ביום היארצייט שהיא העיקר.

 

אמירת קדיש בכל התפילות מצאנו רק ביום היארצייט ולא בתום הי"ב חודש.

אמנם, בשו"ת רב פעלים לבעל הבן איש חי (ח"ד או"ח מא) כתב שמנהגם לעשות גם ביום תשלום י"ב חודש בשנה מעוברת כמה עניינים לצורך תיקון ועליית נשמת הנפטר כגון נתינת צדקה ולימוד תורה, והוסיף שלנוהגים כך יש מקום גם לתענית בסיום הי"ב חודש כפי שמתענים ביום היארצייט, ומ"מ לא ציין שיאמרו גם קדיש בכל התפילות ביום זה.

 

אצל הרבה מקהילות ספרד נוהגים לעלות לקבר ולערוך אזכרה ולימוד גם ביום הפסקת הקדיש דהיינו אחר תום הי"א חודש מהקבורה.

ביום שלישי יחול צום עשרה בטבת. האם מותר לאכול בבוקר לפני עלות השחר? עד איזו שעה?

צום עשרה בטבת מתחיל בעלות השחר. בחישוב זמן עלות השחר קיימות שתי שיטות: שיטת הרב טיקוצ'ינסקי בלוח א"י שזמן עלות השחר הוא 90 דקות לפני הנץ החמה, אך רוב הפוסקים סוברים שהזמן הוא 72 דקות לפני הנץ החמה, וזהו הזמן המופיע ברוב הלוחות, כולל בלוח רעננה. השנה, תשפ"ג, הזמן הוא 5:24.

 

לגבי אכילה לפני עלות השחר פסק השולחן ערוך (תקס"ד א) שאם ישן אינו רשאי לאכול או לשתות אף אם התעורר לפני עלות השחר, אלא אם כן התנה לאכול או לשתות לפני שהלך לישון. וברמ"א שם הביא שיש אומרים ששתיה מותרת גם בלא תנאי מראש, ובמשנה ברורה שם (ס"ק ו) כתב שלכתחילה ראוי להתנות מראש גם לשתיה ובדיעבד אין להחמיר בזה.

בתענית ציבור ההתניה צריכה להיות דווקא בפיו ואין די בהתניה במחשבה. (שו"ת אול"צ ח"ג פל"א ב).

 

היות שעומד לפני תפילת שחרית יש לשים לב שלא לאכול יותר מכביצה פת ומזונות בתוך חצי שעה שלפני עלות השחר. פירות ושתיה מותר אפילו בכמות גדולה עד עלות השחר. כמו"כ אם התחיל לאכול פת או מזונות קודם החצי שעה (השנה, תשפ"ג, קודם 4:54) רשאי להמשיך ולאכול עד עלות השחר. (שו"ע או"ח פט ומשנ"ב שם ס"ק כז). אשה שאינה נוהגת להתפלל שחרית רשאית לאכול גם פת ומזונות בכמות גדולה עד עלות השחר.

 

יש לציין שעפ"י הזוהר הקדוש והמקובלים אין לטעום קודם התפילה לאחר שישן, אפילו קם בחצות הלילה ואפילו היתנה, ומכל מקום החושש שיקשה עליו לצום יכול להקל בזה, וכ"ש שיוכל להקל בשתיה. (משנ"ב פט ס"ק כח)

אנחנו מתארחים בשבת במלון ובמוצ"ש נוסעים מהמלון למפגש משפחתי כך שנחזור לביתנו מאוחר מאד. האם אנחנו רשאים להדליק נרות במוצ"ש במלון, או שעלינו להדליק נרות בבית. אם אנחנו מדליקים בבית לאחר המפגש המשפחתי האם אנחנו רשאים לאכול במפגש המשפחתי?

נחלקים הפוסקים בשאלה האם המתארח בבית מלון בשבת וחוזר לביתו במוצ"ש יכול להדליק במוצ"ש בבית המלון לפני עזיבתו.

דעת הגרש"ז אויערבך שהיות שבית המלון היה ביתו במשך השבת, ובזמן חיוב הדלקת נרות טרם עקר משם, הרי שבית המלון נחשב ביתו גם במוצ"ש ויוכל להדליק שם, ובלבד שישהה שם גם לאחר הדלקה ולא יפנה את החדר עד לאחר חצי שעה מההדלקה. ויש חולקים וסוברים שעליו להדליק בביתו ויזדרז לחזור לביתו כדי לא לאחר את ההדלקה. (ר' הליכות שלמה יד יט. חובת הדר א הערה סה)

 

בעניין איסור האכילה: משהגיע זמן הדלקת נרות חנוכה אסור לאכול סעודת קבע. ויש שמחמירים מחצי שעה שלפני זמן ההדלקה. (שעה"צ תרעב ס"ק יד).

שיעור סעודת קבע הוא יותר מכביצה פת (56 סמ"ק). אכילת פת בשיעור קטן יותר, וכן אכילת פירות וירקות אף בשיעור גדול יותר – מותרת. כמו"כ מותר לאכול תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן אם אינו קובע עליו סעודה. מיני מזונות כגון עוגות או קרקרים דינם כפת. (ר' משנ"ב תרעב ס"ק י. שו"ע רלב ג ובמשנ"ב שם.)

 

בנידון שלפנינו, אם לא ידליק במלון אלא בביתו יתאחר מאד בהדלקה, וכן יצטרך להגביל עצמו באכילה במפגש המשפחתי. על כן נראה שהנכון שידליק במלון בברכה ויתעכב שם חצי שעה, ובכך יצא יד"ח.

מי שמתארח בימי החנוכה במלון, כיצד ינהג בעניין הדלקת נרות חנוכה?

יש להבחין בין מצב בו נוסע לבדו למלון לבין מצב בו נוסע עם משפחתו: אם נוסע לבדו ואשתו מדליקה עליו בבית, למנהג הספרדים יוצא ידי חובה בהדלקתה ואינו רשאי להדליק במלון בברכה (ילקוט יוסף). למנהג האשכנזים מדליק במלון בברכה אף אם אשתו מדליקה בביתו. (פס"ת). אם המשפחה כולה נוסעת למלון – לכל הדעות חייב להדליק במלון.

 

לגבי מקום ההדלקה במלון: הטוב ביותר להדליק בחדרו במלון משום שחדרו נחשב כקנוי לו לתקופת שהותו במלון והרי זה כביתו. אם יש בחדרו חלון או מרפסת וניתן לראות מבחוץ את הנרות שמדליק שם – ידליק בחלון או במרפסת של חדרו.

 

אם בית המלון אוסר על הדלקת אש בחדרים, אינו רשאי גם מבחינת ההלכה להדליק בחדרו, ואם ידליק שם נחשב כגזלן, וע"כ ידליק בחדר האוכל (ר' רמ"א תרע"ז א), ואם אינו יכול להדליק בחדר האוכל, או שאינו אוכל בחדר האוכל של המלון – ידליק בלובי המלון משום שנחשב כסלון ביתו שמשתמשים בו לישיבה וכד'. כמו"כ יוכל להדליק בפתח המלון הפונה לרשות הרבים.

 

אם אין מאפשרים לו כלל להדליק נרות במלון, ידליק בחדרו פנסים במקום נרות, וישתמש בפנסים שיש בהם נורה עם חוט להט (לא נורת לד) ויקיים כך את המצווה. (ואם יש לו רק פנס אחד – ידליק אותו ויקיים בכך את המצוה של נר איש וביתו, אף שלא יהיה מן המהדרין מן המהדרין).

כשמשתמש בפנס לא יברך על ההדלקה מחמת הספק האם יוצא בכך יד"ח. (ר' מנחת שלמה תניינא נח)

מנהגנו להדליק נרות חנוכה בחלון הפונה לרשות הרבים. השנה, בגלל שיפוצים הנערכים בבנין, החלונות מוסתרים כך שלא ניתן לראות את הנרות מבחוץ. היכן עלינו להדליק השנה נרות חנוכה?

מצות נר חנוכה להדליקו בפתח הסמוך לרשות הרבים: אם הבית פתוח לרשות הרבים מדליקים בפתח הבית, ואם יש חצר לפני הבית מדליקים בפתח החצר הפתוח לרשות הרבים. הדר בעליה ואין לו פתח משלו הפתוח לרשות הרבים אלא נכנס לעלייתו דרך הבית שמתחתיו – מדליק בחלון הסמוך לרשות הרבים. ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים את המצוה – מדליק בתוך הבית. (שולחן ערוך סי' תרעא ח).

 

עפי"ז, יש הפוסקים שכיום שאין סכנה, הדרים בבנין משותף צריכים כולם להדליק בפתח חצר הבנין הפונה לרחוב, שהרי חדר המדרגות והחצר שאליה הוא פתוח נחשבים כחצר, וההדלקה, כאמור, צריכה להיות בפתח החצר.

ולמעשה המנהג המקובל יותר כיום שהדרים בבנין משותף מדליקים בתוך הדירה בחלון או בדלת המרפסת הפונים לרשות הרבים, משום שכאשר מדליקים בפתח החצר אין פרסומא ניסא לבני הבית – ואין זה דומה לחצרות בזמנם שהיו משתמשים בהם כחלק מהבית. (חזו"א). וגם באופן מעשי כאשר מדובר בבנין קומות עם דירות רבות אין מקום לכולם להדליק בפתח החצר, ואין זה דומה לחצרות בזמנם שהיו בהם דיירים מועטים. כל זאת בצרוף דעת הסוברים שהיות שבשעת הסכנה נהגו להניח בתוך הבית ולא בחוץ – נשארו במנהגם גם כיום כשאין סכנה, וכן מטעמים נוספים.

ויש הסוברים שעדיף להדליק בפתח הדירה בטפח הסמוך לדלת מפנים – כדי שתהיה מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל.

 

על כן, כאשר החלונות מוסתרים ולא ניתן לראות את הנרות מבחוץ, ידליק את הנרות בפתח הדירה מבפנים בטפח הסמוך לדלת מצד שמאל. אם הדלת נפתחת לפנים הדירה לצד שמאל יניח את הנרות בטפח הסמך למקום אליו מגיעה הדלת כאשר היא נפתחת.

הנוהג להדליק גם בבניין משותף בפתח החצר הפונה לרשות הרבים – ימשיך במנהגו.

נישואין
כשרות
מקוואות
תרבות תורנית
בתי כנסת
עירוב, גניזה וגמ"ח


משרדי הנהלה

קלאוזנר 18, רעננה

פקס: 09-748-4482
טלפון:
09-743-1356
מייל:
mdt.rann@gmail.com

מייל מחלקת נישואין: mdrmsm100@gmail.com

מייל מחלקת כשרות: mdr.kash100@gmail.com

 

קלאוזנר 18, רעננה.      מייל: mdt.rann@gmail.com    פקס: 09-748-4482       טלפון: 09-743-1356 , 073-2865616

גלילה לראש העמוד